זכות השימוע-טרם הליך פיטורים

חובת עריכת השימוע על ידי המעביד ומתן זכות השימוע לעובד העומד בפני פיטורים היא הלכה מחייבת שהותוותה על ידי בית הדין לעבודה.

בית הדין לעבודה, קבע כי החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים היא חלק מהחובה לבצע חוזה עבודה בתום לב. לפיכך, חזר בית הדין וקבע בפסקי דין רבים, כי על המעביד לתת למועמד לפיטורים זכות ל"שימוע".

יתירה מכך: בית הדין לעבודה הדגיש את חובת השימוע  כ"זכות יסוד" וקיומה באופן מלא ונכון, שלא על מנת "לצאת די חובה".

אמנם, בתחילת הדרך, הוגבלה חובת מתן זכות השימוע לגופים ציבוריים בלבד.  אולם עד מהרה, הפכה חובת השימוע לחובה כללית בטרם פיטורי עובדים, לרבות במגזר הפרטי, ולרבות במקרים של צמצומים מפעליים. כלומר: גם כאשר מדובר בפיטורים עקב מצב כלכלי של העסק - "פיטורי צמצום"  - קיימת חובה לשקול כל אחד מהמועמדים לפיטורי הצמצום ולבחון את נסיבותיו.

עוד יוער כי חובת השימוע, בשינויים המחוייבים, חלה גם בכל עת בה ישנה כוונה לפגוע במעמדו, בתפקידו או בשכרו של העובד.

מטרת הליך השימוע הוא קבלת החלטה עניינית ומושכלת , תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי, לעמדותיו ולעניינו של העובד. כדי להגיע להחלטה זו, מוטלת החובה על המעביד, להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו בפתיחות, הגינות ותום לב, זאת על מנת שהעובד יוכל לתת את תגובתו להן, תוך ציון נקודת מבטו, ועל מנת שיוכל לנסות לשכנע את בעל הסמכות, לשנות דעתו.

להלן תובא רשימה מומלצת של השלבים הנכונים במתן זכות השימוע, שהינם פרי הפסיקה העניפה בנושא, כפי שהתפתחה במיוחד בשנים האחרונות:

אי עמידה בתנאים אלה עלולה להוות פיטורים של עובד שלא כדין, אשר עשויים להוות בסיס לתביעה כנגד המעסיק ופסיקת פיצוי כספי לטובת העובד (ובמקרים חריגים אף להביא לביטול הפיטורים ודרישה להשבת העובד למקום העבודה).

הכללים במתן זכות השימוע

א.      מתן הודעה מראש לעובד על מועד השימוע. רצוי לציין בפני העובד מי יהיו הנוכחים בשימוע מצד המעביד. בין הנוכחים בשימוע חייב להיות בעל הסמכות לפטר את העובד, או מי שהואצלה לו סמכות זו על ידי בעליה.

ב.       בהודעה האמורה יפורטו הטענות שבגללן שוקל המעביד להפסיק את העסקתו של העובד, בפירוט רב ככל האפשר.

ג.       המעביד ייתן לעובד מתן אפשרות לעיין בחומר הקיים בידי המעביד והנוגע לסיבות לפיטוריו, טרם השימוע.

ד.       יינתן לעובד זמן סביר להכין תגובתו וטיעוניו לדברים המהווים את העילה לרצון המעסיק בהפסקת עבודתו.

ה.      תוענק לעובד הזדמנות מלאה, בין בכתב - מראש, ובין בעל פה - במועד השימוע, להגיב על הטענות הנטענות כלפיו והמהוות את הסיבות לשקול את פיטוריו.

ו.       העובד יהיה רשאי להגיע לשימוע עם מי מטעמו, לרבות עורך דין, אולם אין מקום להבאת עדים בהליך זה.

ז.       ייערך פרוטוקול מפורט של ישיבת השימוע, אלא אם השימוע נעשה בכתב.

ח.      בתום השימוע, יינתן שיקול דעת נוסף להחלטה בדבר פיטוריו המיועדים של העובד, בהתבסס על הדברים שהועלו בשימוע.

          במקרים בהם ההחלטה מתקבלת על ידי מספר גורמים, מן הראוי לקיים דיון משותף נוסף בהחלטה.

ט.      מתן הודעה סופית לעובד על החלטה להמשיך בהליך פיטוריו או על החלטה לבטל את הכוונה לפטרו.

הדברים שלעיל מהווים הנחיה כללית שאיננה במקום התייעצות בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו.